הים הבלטי

במהלך המאה ה 17, הים הבלטי היה למעשה האגם הפנימי של ממלכת שבדיה. המלך השבדי שלט על רוב היבשה מסביב לים. פינלנד, אסטוניה, חלק גדול משטחה של לטביה כולל העיר ריגה היו תחת הכתר השבדי. ריגה הייתה העיר הגדולה של שבדיה באותה תקופה. עד כדי כך גדולה וחשובה שהמלך השבדי , קארל ה 12 שקל להעביר את בירת ממלכת שבדיה לריגה. הדבר לא יצא אל הפועל בגלל ההסתבכות של השבדים במלחמה עם הרוסים, אשר בסופה שבדיה הפסידה לטובת רוסיה שטחים נרחבים ובתוכם שטחה של אסטוניה וצפון לטביה של היום וגם את העיר ריגה. עד ההסתבכות ההיא עשה קארל רבות ונצורות בשטחים החדשים במזרחו של הים הבלטי. למשל פתח בתי ספר כפריים רבים בשפות המקומיות, לטבית ואסטונית. חיזק את מעמדה של הכנסיה הלותרנית כחלק מתהליך ביצור הישגי הרפורמציה. במסגרת הרפורמה הדתית הורה המלך להקים כנסיות לותרניות בערים ובכפרים וכחלק מהפעילות הקהילתית של הכנסיות, על מנת למשוך קהל מקומי רב, ליד כל כנסיה נוסדה מקהלה. ככה החלה מסורת הזמרה הלטבית והאסטונית. המקהלות שרו שירים כנסייתיים אך עם הזמן, כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית אי שם במחצית השניה של המאה ה 19, המקבלות הרבות התחילו לאמץ גם שירי עם ואף שירי המשוררים של תנועת ההתעוררות הלאומית.
חג הזמר הראשון התקיים בריגה בשנת 1873, אליו הגיעו עשרות מקהלות מרחבי לטביה ושרו את שירי העם הידועים. תהליך דומה קרה באסטוניה. מאז חג הזמר מתקיים מידי 5 שנים ונוטלות בו חלק מקהלות רבות מן העיר ומן הכפר. כולם באים אל עיר הבירה, ריגה ובמשך שבוע נוטלים חלק בפעילויות הזמר השונות. השיא של החג מגיע בערב הסיום , ביום האחרון. על הבמה הגדולה בשדה הזמר בריגה מתכנסות מקהלות רבות ומספר הזמרים, הנגנים והרקדנים מגיע עד כ 18 אלף משתתפים. קהל המונה עשרות אלפים שר יחד עם המקהלות. מופע הסיום נמשך יותר מחמש שעות. כולם שרים. הזמרים שעל הבמה יחד עם עשרות האלפים שבקהל. חג הזמר הבא יתקיים בשנה הבאה מ 31.6 עד 8.7. קבלו טעימה מהארוע המוזיקלי האדיר אשר נכלל ברשימת הנכסים התרבותיים של האנושות של אונסק״ו.