חג הליגוֹ או בשמו הלטבי האחר Jāņi או בשמו השבדי Midsommar או בשמו הדני Sankthans או בשמוהאסטוני Jaanipäev או בשמו הנורבגי Jonsok או בשמו הפיני Juhannus הוא כנראה החג העממי החשובביותר אצל עמי צפון אירופה ובמיוחד אצל הלטבים. מדובר בלילה הקצר ביותר בשנה אשר נופל על פרק הזמןשבין ה 21 ל 24 ביוני. מדובר בחג ששורשיו פגאנים ואשר שרד גם את אימוץ הנצרות תוך כדי התאמת המנהגיםוהרעיונות של החג לדת השלטת החדשה. כך לדוגמא הכנסיה הכריזה על 24 ביוני כיום הולדתו של יוחנן המטבילושם החג – Jāņi התחבר לשמו של יוחנן. כך קיבל החג גושפנקא מהכנסיה.
החג שרד גם את תקופת השלטון הסובייטי בלטביה, ליטא ואסטוניה.
מדובר באחד החגים העתיקים במסורת האירופית. גם בימי קדם היה זה החג החשוב ביותר לעמי צפון אירופה.
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי חג הליגו הוא רעיון האור. עליונות האור על החושך , כוחות האור על כוחות החושךבטבע. כאמור מדובר בלילה הקצר ביותר בשנה והיום הארוך ביותר.
החגיגות מתרכזות בשעות הלילה. שעות החושך המועטות מוארות באור המדורות המודלקות בכל מקום ואתראך בעיקר בקרחות יער. פולחן האלים אצל עמי הצפון היה תמיד קשור לקרחות יער. במסורת האלילית היונוהגים להדליק בלילה הזה עץ גדול כדי להאיר גם את שעות הלילה המועטות.
הנשים והילדות נהגו ונוהגות עד עצם היום הזה לאסוף פרחים ולארוג זרים אותם הניחו על ראשן.
אחרי חצות הלילה נהוג לטבול באגמים ונהרות כדי לקבל את תקופת השנה החדשה נקיים וטהורים.
מסורת חגיגת חג הליגו כוללת אכילת גבינת קימל, שתיית בירה, קפיצות מעל המדורות , שירת שירי ליגו, ריקודימעגל המוניים.
אחד המנהגים המסתוריים הוא חיפוש פרח השרך הפורח בשעות ליל החג. החיפוש חייב להעשות בשתיקהגמורה. מי שמוצא את הפרח הפורח זוכה לפי המסורת האלילית למזל ומילוי משאלות הלב בשנה הקרובה. בעשורים האחרונים נהגו הפגאנים המודרניים לחגוג את החג בלילה שבין 21 ל 22 ביוני ואילו החגיגה העממיתמתקיימת בערים אך בעיקר בכפרים בלילה שבין 23 ל 24 ביוני. בימים שלפני התאריך הזה מתקיימים שווקיםכפריים במרכזי הערים ובעיקר בריגה, בירת לטביה. בכל רחבי צפון אירופה מציינים את הלילה הקצר בשנה בשבוע של 21-24.5. יש מקומות בהם נוהגים לחגוג בסופשבוע הקרוב לתאריכים האלה.