תעתועי הנרטיב ההיסטורי במזרח אירופה

מאמר על הזהות הלאומית, הזהות האתנית, התודעה ההיסטורית הזכרון ההיסטורי במזרח אירופה ועד כמה כל המכלול הזה  תלוי נרטיב ומתעתע.

אנחנו בתחילת המאה ה 17.  תקופה קשה  בהיסטוריה הפולנית. תקופת המלחמות עם שבדיה. המלחמה הגדולהנמשכת 29 שנה בין השנים 1600 ל 1629. במוקד המלחמה – שליטה על שטחים גדולים המשתרעים מפרוסיהבמערב בואכה ליבוניה בצפון מזרח.  היום מדובר בשטחים שהתחלקו בין 5 מדינות – רוסיה, לטביה, ליטא, אסטוניה ופולין. אם נחפור קצת עמוק יותר אז נגלה גם תביעה של מלך פולין סיגיזמונד השלישי על הכתר השבדי. בסופה של המלחמה סיגיזמונד מפסיד גם את המלוכה השבדית וגם שטחים גדולים.  בתקופה המדוברת שבדיהכבר שולטת על צפון אסטוניה ובסופה של המלחמה היא תשלוט גם ביתר שטחי ליבוניה , כולל העיר ריגה אשרתהפוך לעיר הגדולה ביותר …….בשבדיה.  טבל אנחנו עוד לא שם.  השנה היא 1605. 27 בספטמבר.  ב 23 בספטמבר השבדים צרים על ריגה אשר נמצאת בימים ההם בשליטה פולנית.  אם השבדים כובשים את העיר, ליבוניה כולה תצטרף  לממלכה השבדית כרבע מאה לפני שזה קרה בפועל.

ההטמן הפולני הודקביץ׳ מארגן את צבאו ליד העיר דרפט (טארטו באסטוניה של היום) ומצעיד את חייליו במשךיומיים מרחק של 80 ק״מ.  בשעות הערב,  26 בספטמבר אחרי הליכה מתישה דרך יערות ליבוניה הפולניםמגיעים לעיירה קירהוֹלם, כ 18 ק״מ דרומית מזרחית מריגה. פרט קטן אך חשוב – הכח הפולני מורכב  בעיקרמחיילים ליטאים. אגב בכח הפולני ליטאי היו גם מעט טטרים.   ליטא בימים ההם היא חלק בלתי נפרד מהאיחודהליטאי פולני.    

המלך השבדי שמע על ההתקדמות הפולנית, כנגד דעתם של ראשי צבאו, לוקח כמעט את כל חייליו הצרים עלריגה והולך לקראת הודקביץ׳. אמנם המרחק לא רב, הרבה פחות ממה שהלכו הפולנים, אך גשם זלעפות מתישגם את החיילים השבדים.

לפולנים היו כ 4000 חיילים, כולל קוזקים מאזור זפורוז׳יה באוקראינה כמו גם אנשי השלכטה הפולנית.

הכוח השבדי היה הרבה יותר גדול. כ 13 אלף חיילים כולל שכירי חרב גרמנים, הולנדים וסקוטים.

השבדים ממהרים לקירהולם ובינתיים הליטאים פולנים נחים ומוכנים לקרב.  לא ארחיב כאן על מהלך הקרב כי זהפחות מעניין אותנו בסיפור הזה.  בסופו של דבר הליטאים פולנים מכים את השבדים שוק על ירך.  הליטאיםמאבדים כ 100 חיילים ועוד כ 200 פצועים ואילו האבידות של השבדים מסתכמות ב 9000 הרוגים וכ 500 שבוים.  תושב מקומי בשם Henry Vrede מציל את המלך השבדי ועל כך הוא זכה לאנדרטת זכרון אבל לסיפורהאנדרטאות עוד נגיע.   

כתוצאה מהמפלה הגדולה, מלך שבדיה קרל ה 9 נאלץ להפסיק  לחלוטין את המצור על ריגה, להתקפל ולחצותאת הים הבלטי חזרה לסטוקהולם.  הוא גם נאלץ לוותר על השליטה על צפון לטביה ואסטוניה. אך גם עבורהפולנים ליטאים היה זה נצחון פירוס או לפחות נצחון אשר הם לא היו מסוגלים לנצל מבחינה פוליטית מדינית. הקופה הפולנית הייתה ריקה.  לא היה כסף לשלם לשכירי חרב, לא היה מזון לחיילים ואף מספוא לסוסים.  שניהצדדים היו זקוקים להפסקת אש והיא אכן נחתמה ב 1611.  המלחמה התחדשה כעבור 6 שנים וכאמור בסופההשבדים השתלטו על האזור.

בשנת 1995 ביוזמת השגרירות השבדית בלטביה הוצבה בשדה הקרב ליד קירנהולם (היום העיר סלספילס) אנדרטה לזכרו של אותו הנרי אשר הציל את המלך השבדי ולזכרם של 9000 חיילים שבדים אשר נפלו בקרב.

שנה מאוחר יותר ממשלת פולין יזמה הקמה של אנדרטה אשר תנציח את הנצחון הגדול של הצבא הפולני ליטאי.  על האנדרטה הפולנית נכתב בלטבית ופולנית: ״במקום הזה ב 27.9.1605 באחד הקרבות הגדולים בעת החדשה, הכוח המשותף של הממלכה הפולנית, הנסיכות הגדולה של ליטא בשיתוף פעולה עם כוחות נסיכות קורלנדבפיקודו של הטמן יאן קרול הודקביץ׳, זכה בנצחון על צבאו של המלך השבדי קרל ה 9. ממשלת פולין״.    

לפני כ 6 שנים, היסטוריון לטבי נודע, פרופ׳ יעקבסון מקבל שיחת טלפון מארכיולוגית מהעיר סלספילס(קירהולם).  ״תקשיב אריק, קיבלנו פניה מאחד הגורמים הרשמיים בליטא עם הצעה – בקשה להציב אנדרטתזכרון במקום הקרב של קירהולם. אני לא מבינה מה קורה, הרי יש כבר אנדרטה במקום.  אפילו 2״.

״ברור שיש אנדרטאות. שבדית ופולנית.  על האנדרטה הפולנית אפילו מוזכרים הכוחות של נסיכות ליטא, אבלמדובר באנדרטה פולנית בשפה הפולנית.  בשביל הליטאים מדובר בנצחון של הצבא הליטאי על השבדים וזהממש לא משנה שליטא היחתה אז חלק מממלכת פולין״.  ענה פרופ׳ יעקבסון.

האנדרטה הליטאית עוד לא הוקמה אך אני לא אתפלא אם זה יקרה.  יתרה מזאת, אני לא אתפלא אם גםהבילורוסים ירצו להנציח נצחון בילורוסי אדיר על השבדים.  אפילו הלטבים יכולים לדרוש חלק בנצחון כי הרי חלקלא מבוטל של לטביה, כל אזור לטגלה ואזורים נוספים היו אז חלק מממכלת פולין.

עבור הפולנים, מרשל פילסודסקי היה מצביא ומדינאי פולני דגול אבל עבור הליטאים הוא היה ליטאי בוגד.

הגיבור הגדול אך גם טראגי של ההיסטוריה הפולנית אשר השתתף גם במלחמת העצמאות האמריקאית, תדרושקסטיושקו, עבור הפולנים הוא כמובן מצביא פולני דגול אך עבור הליטאים הוא ליטאי כי הוא נולד בשטח שלהנסיכות הגדולה של ליטא. אבל עבור הבילורוסים הוא בילורוסי כי הוא הרי נולד בשטח שנמצא היום ברפובליקתבילורוס.   

בילבלתי אתכם כהוגן אך כשאתם מתחילים לבחוש בענייני מזרח אירופה, כדאי לדעת ששום דבר הוא לא חד משמעי, שום דבר לא ברור ואולי שום דבר לא הוכרע גם אחרי 400 שנה.